תאונת דרכים על פי הגדרה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975:
"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".
עם התרחשותה של תאונת דרכים או קבלת הודעה על מעורבותו של יקיר המשפחה בתאונה, תידרש המשפחה ללוות את הנפגע בהליך השיקום הצפוי לו, לעיתים עתיד התהליך לארוך שנים רבות, ובמהלכו נדרשים כוחות נפש רבים הן מצד הנפגע והן מצד המשפחה התומכת.
פעמים רבות מוצאים עצמם הנפגעים או בני משפחותיהם מקופחים על ידי חברות הביטוח זאת לאחר שבשעתם הכואבת מסרו תצהירים ו/או נקטו בפעולות שגויות כלפי חברות הביטוח, פעולות הנובעות מחוסר ידיעה משפטית ואשר על תוצאותיהן ההרסניות אין חולק.
עם קרות התאונה חשוב לנקוט במספר פעולות שיסייעו בהמשך הדרך בקבלת פיצויי אשר יאמוד נכונה את הנזק שנגרם לנפגע או לבני משפחתו של הנפגע. לפיצוי האמור חשיבות גדולה בסיוע לנפגע במהלך ההליך השיקומי והן בעתיד הצפוי לו , כן עתיד הפיצוי לסייע בנטל הכלכלי הכבד המונח על כתפייה של משפחת הנפגע אשר נרתמה לסייע לו בהליך השיקום.
להלן רשימת הפעולות אותם מומלץ לנקוט מיד לאחר התרחשות התאונה ועד הגשת כתב התביעה ו/או עד להתגבשות הנזק:
1. עם קרות התאונה מומלץ באופן מיידי להודיע למשטרה ולקבל אישור משטרה על תאונת דרכים.בתאונה בה לא הייתה התערבות משטרה, יש להקפיד ולקבל את הפרטים הבאים: המועד ומקום בו התרחשה תאונת הדרכים, פרטי הרכבים המעורבים בתאונה, שמות ותעודת זהות של נהגים המעורבים, רישיון רכב, רישיון נהיגה, מספר פוליסת ביטוח ומספר רכב. במידה ובמקום התאונה היו עדים מומלץ ליטול את פרטיהם האישיים ומספר טלפון, מיד לאחר מכן רצוי לפנות למשטרה ולדווח על התאונה.
2. מיד לאחר התאונה (גם בתאונה "קלה") רצוי לפנות לחדר מיון ולעבור בדיקה רפואית מקיפה שכן חלק מהפגיעות בתאונות הדרכים אינן מורגשות על ידי הנפגע באופן מיידי ו/או אינן נראות לעין כפגיעות קשות, לעיתים סובלים נפגעים מפגיעות ומדימומים פנימיים שעלולים להסב לנפגע נזקים חמורים ואף לגרום למותו.
3. לאחר סיום הטיפול בבית החולים רצוי להמשיך ולבצע את הטיפולים והמעקבים הנדרשים בקופת החולים.
4. איסוף מידע ומסמכים לצרכי המשפט.
לעיתים טוען הנפגע כי לאחר התאונה נותרה לו נכות או מגבלה גופנית אחרת, ככלל, הדרך להוכחת טענה זו, הינה על ידי מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. על מנת שימונה מומחה רפואי, על הנפגע להציג מסמכים רפואיים המעידים לכאורה על נכונות טענותיו, מסמכים כגון: תיק בית חולים ו/או טופס שחרור ממיון, ביקורים אצל רופאים, תוצאות של בדיקות , טיפולים וכיו"ב.
בנוסף, חשוב לשמור ולאסוף קבלות על ההוצאות הנלוות כגון: הוצאות נסיעה, הוצאות בגין רכישת תרופות, חנייה, ציוד רפואי, עזרת צד ג וכד', את החומר האמור יש להעביר לעורך דין המטפל בתביעה, על מנת שידרוש אותם במסגרת התביעה.
בחוק זה, יצר המחוקק הישראלי הסדר ספציפי של אחריות ללא אשם, קרי, במקרה של תאונת דרכים כמשמעה בחוק, אין משמעות לעובדה מי מן הנהגים ו/או הולכי הרגל אשם בקרות התאונה. כלומר, נפגע בתאונת דרכים יכול לתבוע ולקבל פיצוי בגין נזקים רפואיים ונפשיים אשר נגרמו לו, ללא קשר לחלקו ואשמתו בגרימת התאונה. את התביעה יש להפנות כלפי חברת הביטוח של הרכב בו נהג ו/או נסע בעת התאונה. במקרה של הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים כפי שקובע החוק, הנפגע יפוצה על ידי חברת הביטוח של הרכב ממנו נפגע.
התביעה אינה הליך של מה בכך, ובמקרים רבים היא מתנהלת במשך תקופה ארוכה. לעיתים במהלך בירור התביעה זקוק הנפגע לסיוע של מטפל ו/או תרופות ו/או הוצאות אחרות שהנפגע נזקק להוציאם כתוצאה מהפגיעה בתאונת הדרכים, המחוקק היה ער למציאות סבוכה זו ואפשר לנפגע לנקוט בהליך של הגשת בקשה לחברת הביטוח לקבלת פיצוי ביניים, אשר נועד לאפשר לנפגע קיום מינימאלי עד לקבלת הפיצוי הסופי או בשפה המשפטית 'תשלום תכוף'. במקרה בו חברת הביטוח דוחה את הבקשה לתשלום תכוף ניתן להגיש בקשה מתאימה בנדון לביהמ"ש, וזה ידון בבקשה בהליך מהיר ללא קשר להליך העיקרי.
חשוב לדעת שקיימים מקרים מיוחדים המאפשרים הגשת בקשה ל'תשלום תכוף' טרם הגשת כתב התביעה. אדגיש כי ניתן לבקש 'תשלום תתכוף' אך ורק בתביעות של תאונות דרכים על פי חוק הפתל"ד מכיוון שבתביעות אלו כפי שכבר צוין בדרך כלל לא עולה שאלה של אחריות ובית המשפט רק אמור לקבוע כמה ישלם הנתבע ולכן ניתן לחייב את הנתבע לשלם פיצויי לנפגע עוד בטרם קבלת פסק הדין.
הפגיעות הנפוצות בתאונות דרכים הינן אורטופדיות כגון: צליפת שוט, פריצת דיסק, שברים וכ"ד. פגיעות נוירולוגיה כגון: זעזוע מוח, פגיעה עצבית בעמוד השדרה. פגיעות נפשיות. פגיעה באיברים פנימיים, והפגיעה החמורה מכולן, מוות.
בכל מקרה בו טוענים בכתב התביעה לנכות רפואית או כל נושא רפואי אחר, עם הגשת כתב התביעה יש להגיש בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. קיים שוני מהותי בין תביעות נזיקין לבין תביעה על פי חוק הפלת"ד, בתביעות לפי חוק הפלת"ד הנפגע אינו רשאי לצרף חוות דעת רפואית מטעמו אלא צריך להגיש בקשה לבית המשפט למינוי מומחה מטעמו, בעוד שבתביעות נזיקין אחרות, הנפגע חייב לצרף חוות דעת מומחה לכתב התביעה.
שכר הטרחה שהותר לעורך הדין לגבות בתיקים המתנהלים לפי חוק הפלת"ד נקבע בחוק, והוא נגזר מן השלב שבו הסתיים התיק לדוגמא: במקרה של סיום התיק בפשרה לפני הגשת כתב התביעה לבית המשפט שכר הטרחה יהא 8%+מע"מ, במקרה בו יסתיים התיק בפשרה לאחר הגשת כתב התביעה לבית המשפט שכר הטרחה הוא 11%+מע"מ, ובמקרה בו הסתיים התיק בפסק הדין שכר הטרחה הינו 13%+מע"מ. שכר הטרחה ישולם על ידי הנפגע לעורך דינו רק לאחר קבלת הפיצוי, תשלום שכר הטרחה בדרך זו מאפשרת לכל נפגע בתאונת דרכים לפנות לקבלת ייצוג על ידי עורך דין מבלי להזדקק לאמצעים כספים בפתיחת ההליך.
ישנה חשיבות גדולה לפיתוח המודעות לזכויות המגיעות לנפגע תאונת דרכים ולמיצויי קבלת הפיצויים המגיעים לנפגע ו/או למשפחתו של הרוג בתאונה, המודעות היא שתוביל לניהול נכון וחכם של התביעה. מומלץ לכל נפגע תאונת דרכים ו/או לבני משפחתו של הרוג, לפנות לעורך דין מיד לאחר התאונה, על מנת שילווה אותה בהלכי התביעה .
הבהרה משפטית- רשימה זו נועדה ליתן רקע כללי בלבד, על זכויות נפגעי תאונות הדרכים לראות בה, בשום פנים באופן, כתחליף לייעוץ משפטי ע"י עורך דין אשר יבחן כל מקרה לגופו. מטעמים מובנים, הרשימה אינה ממצה ואין בה כדי לענות על כל התרחישים המשפטיים האפשריים.
